ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
|
13496-06-12
24/02/2013
|
בפני השופט:
עידית איצקוביץ
|
| - נגד - |
התובע:
ה.מ
עו"ד אגברייה מראם
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שרה מינטוס
|
| פסק-דין |
1. בפניי ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.11.11 (להלן:
"הוועדה הרפואית"), אשר הותירה על כנה את החלטתה של הוועדה מדרג ראשון וקבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 50% החל מ-23.11.10.
2.
רקע
המערער, בן 20.5 שנים, סובל ממחלת "טלסמיה מיג'ור", והוא מטופל באמצעות עירוי דם אחת לשלושה שבועות וכן בתרופות נוספות. בהיותו ילד נקבעה זכאותו של המערער לגמלת ילד נכה.
ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 13.1.11 הפחיתה את אחוזי הנכות של המערער מ-75% ל-50%. כאמור, הוועדה הרפואית הותירה על כנה את קביעתה של הוועדה מדרג ראשון.
בדיון שהתקיים בפניי מיום 24.12.12 הגיש ב"כ המערער לתיק בית הדין חלק מתדריך לרופא בנכות כללית המתייחס לחולה טלסמיה (ת/1 - להלן:
"ההנחיה"), לפיו: "חולה המקבל עירוי דם לפחות פעם בחודש, מומלץ סעיף 2(ד) המעניק 75% נכות". לאור זאת, נתנה החלטה לפיה
"אני מבקשת מב"כ המשיב לבדוק האם תדריך זה קיים והוא עדכני למועד בדיקתה של הוועדה, כאשר אם הדבר נכון לכאורה נפל פגם משפטי...".
בנוסף, נכתב באותה החלטה:
"מפרוטוקול הוועדה לא עולה כי היו בפני הוועדה כל תיקיו הרפואיים של המערער כפי שצריך כשדנים בנכות כללית וגם זאת טעות משפטית נוספת.
כן אני ממליצה לב"כ המשיב לאחר שתתקבל תשובתה לבחון האם יש הצדקה להחזיר את העניין לוועדה, על מנת שהיא תתייחס לטענת המערער באשר לחוסר צפיפות עצם כפי שעולה מבדיקה שבוצעה בבית החולים נצרת מיום 15/1/11, וכן לממצא של הגדלת כבד כפי שעולה מבדיקתה של הוועדה".
ב"כ המשיב הסכימה בדיון שהתיק יוחזר לוועדה לעניין הכבד המוגדל. כן הסכימה שהוועדה צריכה להזמין את תיקיו הרפואיים של המערער ולהתייחס לממצאיהם.
ב"כ המערער ביקש בדיון להגיש שלושה פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים, בנסיבות דומות לתיק דנן, שאימצו את האמור בהנחיה, כך שעשו שימוש בסעיף 2(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן:
"התקנות"). קבעתי כי על המערער להגיש לבית הדין עותקים קריאים של הפרוטוקולים. עוד קבעתי, לאור הסכמת הצדדים, כי ההליכים בערעור כנגד ההחלטה של ועדת עררים לקביעת אי כושר יוקפאו עד שתתקבל החלטה חדשה על ידי הוועדה הרפואית לעררים.
ביום 15.1.13 הודיע ב"כ המשיב עמדתה לעניין ההנחיה. ב"כ המשיב טענה כי מדובר בהנחיה של המשיב ל"רופא מוסמך", כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה - 1995 (להלן:
"חוק הביטוח הלאומי"), וכי על החלטת הרופא המוסמך יכול לערור רק מבוטח. לפיכך, הנחיה זו אינה מופנית אל הדרג השני בו יושבת ועדה רפואית לעררים שהיא סוברנית בהחלטותיה. ב"כ המשיב הוסיפה כי "אין הדעת נותנת כי המשיב יניח בפני רופאי הוועדות הרפואיות לעררים, הנחיות רפואיות כאלו ואחרות ומשכך אין מקום לסברה כבוד ביה"ד כי נפל פגם משפטי בכך". מכאן, לאחר שהוגשו פרוטוקולים קריאים על ידי ב"כ המערער, התיק הועבר להכרעה.
3.
תמצית טענות ב"כ המערער
א. הוועדה טעתה שעה שקבעה שלמערער נכות רפואית בשיעור של 50% בלבד, דבר שאינו מתיישב עם חומרת תלונותיו ומוגבלותו של המערער.
ב. הוועדה לא הפנתה את המערער לביצוע בדיקות חיוניות לצורך הכרעתה ואף לא בדקה אותו ביסודיות.
ג. הוועדה לא התייחסה למצבו הנפשי של המערער, לכך שהמערער נמוך קומה ורזה, סובל מעייפות, מקשיים בהליכה, מבעיות אורטופדיות וקרדיולוגיות.
ד. חולי "טלסמיה מיג'ור" הנזקקים לעירוי דם מוכרים על ידי ועדות רפואיות כבעלי נכות מלאה.
ה. טרם הוועדה נשוא הערר, למערער נקבעו 75% נכות. הוועדה החליטה על הפחתת אחוזי הנכות ללא כל הסבר ולמרות שלא חל כל שיפור במצבו של המערער.
ו. הוועדה קבעה כי מצבו של המערער מתאים לסעיף 2(ג) לתקנות אולם היא נמנעה מלהסביר מדוע בחרה בסעיף זה.
ז. הוועדה לא התייחסה לסיבוכי מחלתו של התובע ונמנעה מלקבוע אחוזי נכות באופן נפרד עבור סיבוכים אלה.
ח. הוועדה לא כללה מומחים בתחומים מהם סובל המערער: אורטופדיה, נפשי, נפרולוגיה, מומחה כבד, המטולוגיה, עיניים, שיקום, אורולוגיה, מין, ועוד.